אמונה

 היום פגש אותי חבר.. סיפר לי שהיה רכז נוער באחד הקיבוצים הדתיים.

בחור זהב באמת. אבל במהלך עבודתו הוא הוא נדרש לבצע כל מיני משימות מעבר לשעות העבודה עליהן סיכמו איתו. זה לא שבר אותו, מה שיותר הפריע לו היה שגם כשעשה מעבר למה שהוא עשה זה לא סיפק את בני הקיבוץ. רק כשהוא ממש השקיע מעצמו אמרו - או סוף סוף רואים משהו.

הקש ששבר את גב הגמל היה סיכום שסיכם מראש עם הרכזת קהילה הראשונה. הסיכום אמר שכאשר הוא יוצא עם הנוער לטיול הוא לא נכנס למים כאשר יש שם בנים ובנות. אלא שהתחלפה שם רכזת קהילה והיא טענה - "מה אבל אנחנו דתיים ותמיד עשינו את זה"...

אמרתי לו זה הבעיה אצל מי שחושב שהוא 'דתי' שהוא תמיד בסדר ולא צריך לחזור בתשובה.

המושג דתי וחילוני הוא מושג מקבע ומבלבל לכל אדם 'חילוני' יש זכות לחזור בתשובה וגם אדם 'דתי' צריך כל יום לחזור בתשובה.